כולנו נדרשים לתהליך של קבלת החלטות כל יום, כל שעה, כל חודש כל השנה. מדי יום אנו נדרשים לקבל כ-35,000 החלטות ו-2,000 בשעה. הן עשויות להיות קשורות לסוגיות אישיות קלילות של "מה נלבש", "מה נאכל" והיכן נבלה היום? וכלה בהחלטות משמעותיות כמו בחירת מקצוע לחיים, מקום מגורים וזוגיות.
תוכן עניינים
מנהלים מוצפים בהחלטות הממתינות להן בתור ארוך ומייגע. מלבד קבלת החלטות אישיות (שהרי גם להם חיים משל עצמם), הם אמורים לקבל החלטות עסקיות קטנות וגדולות. כל אלה מצטברות ונערמות על שולחנם עד התקרה. במצב הזה, סביר להניח משהו יקרוס, יש סבירות גבוהה שחלק מההחלטות יהיו שגויות. סבירות רבה שחלקן לא יידונו כלל. סבירות רבה שאם מנהלים לא ילמדו כיצד לקבל החלטות נכונות גם עם ערימה עד התקרה, הם ימשיכו לטעות.
בעידן הזה עסקים וחברות רבות, בוחרים להתנהל מול חברת ייעוץ עסקי אשר תוכל לשמש להם "מראה" בכל שלב בעסק וגם בתהליכים של קבלת החלטות. תפקידה של היועצת העסקית הוא להניא אותם מהחלטות שגויות, להציג להם דרכים חלופיות להתמודדות עם לחץ, ולהציע להם מודלים נכונים של פתרונות בשינויים ותרחישים אפשריים בארגון, כולל מודל של קבלת החלטות, אשר ימנע מהם את הטעויות בעתיד.
ייעוץ עסקי כבר מבינים חברות וגם עסקים קטנים, משמש כלי רב עוצמה להתנהלות פיננסית ועסקית נכונה בעידן משתנה של תחרות וחדשנות טכנולוגית. הוא מאפשר לכל עסק להתאים את עצמו לשינויים, להתמודד עם משברים, עם מתחרים ולהצליח כלכלית. האקט הקריטי והמשמעותי לכל עסק הוא תהליך קבלת ההחלטות. הוא מה שעושה את ההבדל בין עסק משגשג לעסק מפסיד.
רוב המנהלים מקבלים החלטות אינטואיטיביות
ומדוע זו שגיאה?
האם חשבתם פעם שתהליך קבלת ההחלטות שלכם לא מתקבל במודעות מלאה אלא אולי באופן אוטומטי? האם אתם כמנהלים באמת מודעים לתהליך קבלת ההחלטות שלכם?.
עפ"י תיאוריית קבלת ההחלטות של פרופ' דניאל כהנמן מבית הספר לעסקים של אוניברסיטת מישיגן. כנראה שהתשובה היא לא!
מחקרים שעשה פרופ' דניאל כהנמן יחד עם עמוס טברסקי ז"ל פסיכולוג התנהגותי (שזיכו אותם בפרס נובל לכלכלה בשנת 2002), חשפו את המנגנונים המובילים בתהליך קבלת ההחלטות אצל כל אדם וגם אצל כל מנהל.
הם השתמשו במושג "יוריסטיקות" (מיוונית: גילוי). הם קבעו כי קיימות שתי מערכות של יוריסטיקות המשמשות את תהליך קבלת החלטות. האחת- מערכת אינטואיטיבית והשנייה- "המערכת "החושבת".
המערכת האינטואיטיבית כך נטען, כשמה כן היא- קבלת החלטות "מהבטן" במהירות, ללא שיקול דעת. ללא כל היסוס או דילמה. לטענתם, רוב בני האדם מקבלים כך החלטות משום שהמוח האנושי מעדיף לעשות קיצורי דרך ולא לעצור, לחשוב, לפקפק, לשקול ולעצור. תיאוריה זו נתמכת על תורת האבולוציה ואופן הישרדות המוח האנושי, אשר מסתבר משפיע גם היום על אופן קבלת ההחלטות בדרגים שונים. זהו תהליך אבולוציוני ששום מנהל לא מודע לו, אבל פועל לפיו. מה שחשוב הוא להכיר בקיומו משום שהחלטות המתקבלות ספונטנית, כמו הרבה פעמים מתבררות באופן ספונטני- כשגויות
סוגים של מודל קבלת החלטות
ישנן שתי גישות מרכזיות בתהליך של קבלת החלטות. הגישה הפסיכולוגית הסובייקטיבית והגישה הכלכלית-רציונאלית האובייקטיבית. זו האחרונה, אמורה למקסם את התועלת שבהחלטה, מנגד ניצב מודל קבלת ההחלטות השואף לתוצאה של ערך פסיכולוגי.
בקבלת החלטות בגישה הרציונאלית מנסה מקבל ההחלטות למקסם את סיכוייו להשיג את המטרה תוך ניתוח רציונאלי בתוך מערכת בירוקרטית מובנית. ההנחה המובילה של מודל זה היא שניתן וחשוב לחלק את תהליך קבלת ההחלטות לשלבים בהם ניתן להשיג פתרון אפקטיבי בכל שלב. ההנחה העומדת ביסוד מודל זה היא כי מנהלים בתוך מערכות ארגוניות סגורות, מכוונים להשיג את הפתרון האופטימלי והתהליך הזה מאפשר להם לבחור בין חלופות בהתאם למטרות המוגדרות ובאמצעות המידע הקיים להשיג את התועלת המקסימלית.
מודל הגישה הפסיכולוגית כולל שני תתי מודלים: תיאוריית ההחלטות המהירות ומודל השבעת הרצון. מודל זה יוצא מנקודת הנחה כי לעתים מקבלי ההחלטות מחפשים פתרונות שאינם אופטימליים, אלא רק בכוונה שישביעו את רצונם של גורמים בתוך המערכת כמו מנהלים, ספקים, לקוחות ועוד.
ידוע הוא כי תהליך קבלת ההחלטות הוא תהליך משתנה שמכוון לפתור בעיות שונות ומאידך- מוביל הוא עצמו לבעיות בשל מגבלות של זמן, הצורך בעיבוד מידע מסוים על חשבון אחר, מגבלות ניהוליות, הטיות תפיסה, תקציבים ועוד.
מודל זה מכיר גם בתיאוריה של כהנמן שהחלטות מתקבלות עפ"י הדימויים הטבועים בד.נ.א. של מקבל ההחלטות וכן שכל החלטה היא פשרה, משום שהיא לא תמיד משיגה את כל המטרות אלא את מה שאפשרי בנקודת זמן מסוימת בהתאם לנסיבות.
בשנות השמונים של המאה ועשרים, החלה להתגבש תיאוריית קבלת ההחלטות המהירות בה מקבלן מחפש דרכי פעולה אפשריות מול אילוצים ולכן בוחר בחלופה הראשונה הקיימת. מודל זה הוכח כמוצלח בקרב מי שמנוסים בקבלת החלטות, התנסו בבחירת פתרונות מהירים ומסוגלים לזהות סימפטומים של מצבי לחץ הדורשים פתרון זריז.
האויב מספר אחד של מקבלי ההחלטות? לחץ
קוראים להן גם החלטות נטורליסטיות. החלטות המתקבלות בתנאי לחץ שהן האוייב מספר אחד של מקבלי ההחלטות.
אין מנהל שלא חווה עומס המוביל ללחץ. כמו כדור שלג שלא מתכוון לעצור בשום מקום, וממשיך להתגלגל וגורם למפולת שלגים. אלה יכולים להיות תרחישים של ערימת חוזים הממתינים על השולחן, מזכירה בחופשה, מחסור בכח אדם, לחץ של לקוחות, הנפקה בבורסה, מיזוג עם חברה וכל פעולה אחרת שמכניסה את כל המערכת ובעיקר את המנהל ללחץ.
לא כל אדם מסוגל לקבל החלטות בלחץ. הלחץ פועל רע. הוא מזיק, הוא מלחיץ ולכן גם ההחלטה עלולה להיות שגויה כי היא השתחררה מתוך לחץ, מהומה. כאוס. במצב הזה בדרך כלל תהליך קבלת ההחלטות פונה לאינטואיציה, אותה מערכת אינטואיטיבית וכמו שלפעמים מתנהגת אינטואיציה- היא לא קוראת נכון את תחושות הבטן.
הלחץ הוא גורם מזיק ומפושט בכל ארגון והוא משפיע על קבלת ההחלטות. זהו שילוב מוכר בחיי היום יום של כל גוף וארגון גדול שעולה ביוקר. הלחץ גורם להפסד. לחוסר שיקול דעת, לפזיזות מן השטן והוא קיים ואופייני בכל עסק דינמי. הוא יכול להגיע בגלים, לחזור לשפל ולהגיע שוב לגאות. את התהליך הזה מכיר כל מנהל וכל ארגון והדבר הכי חשוב שהם יכולים לעשות, זה לאמץ מודלים של קבלת החלטות שימנעו את הלחץ ויעצרו את כדור השלג הפראי.
פרופ' נואל טיכי ואחרים מבית הספר לעסקים במישיגן פרסמו מאמר ותיארו תהליך של קבלת החלטות בלחץ, אשר פורסם ב- Harvard Business Review .
במאמר נטען כי קיימים שלושה שלבים לכל תהליך נכון של קבלת החלטות שהן מחויבות המציאות, בעיקר כאשר מדובר בקבלת החלטות בלחץ: השלב הראשון הוא הכנה. השלב השני: הכרעה והאחרון: הוצאה לפועל.
תהליך מובנה זה דורש איסוף מידע שיטתי וליווי של שלבי הביצוע, כמו גם צפי של שינויים והתנגדויות שעלולים לצוץ בדרך והוא מבטיח קבלת החלטות נכונה. השלב האחרון אגב, שלב ההכרעה הנה תוצאה של שני השלבים שקדמו לה.
התהליך המוקדם עצמו, מעלה את המודעות של מקבל ההחלטות לקבי האופן בו הוא מקבל אותן, ויש לכך חשיבות רבה משום שאם הוא יבין שהוא נמצא בלחץ, הוא אמור לעצור. הוא מוביל לשיקול דעת המונע לחץ. זהו תסריט ניהולי הנבנה מראש, תוך ראייה כוללת של ההקשרים השונים ונקיטה באסטרטגיה מובנית הנדרשת לקבלת ההחלטה. כל אלה עשויים להוביל לניסוח ברור של קודים וערכים אשר יובילו להגשמת המטרות גם בזמן לחץ. יש לנכס אותם כתסריט קבוע וגישה מנחה, עבור כל מקבלי ההחלטה בכל גוף וארגון השואפים לקבל החלטות נכונות ולהימנע מטעויות.
התייעצו איתי
שמי שירן אטלס, יועצת עסקית המלווה מגוון רחב של עסקים קטנים וגדולים כאחד.
לצד העיסוק הבלתי נמנע במספרים, הכנסות והוצאות, המוטיב הפסיכולוגי המלווה אותנו בניהול העסק / החברה, הוא חלק חשוב בכבישת פסגה ובהגעה ליעדים חדשים.
בכל שאלה בנושא מודל קבלת החלטות, וכן להתייעצות על מידת התועלת שתפיקו מייעוץ עסקי, אני מזמינה אתכם לשוחח איתי טלפונית, או להשאיר לי פניה באתר.