מדריך פתיחת עוסק מורשה

השאירו פנייה:

מה זה ייעוץ עסקי?

איך מתחילים בדרך עצמאית?

כאשר אדם פרטי עומד להקים ולפתוח כעצמאי עסק חדש למתן שירות או לממכר נכסים, עליו לפתוח שלושה תיקים שונים: תיק ברשויות מע"מ, תיק ברשויות מס הכנסה, ותיק במוסד לביטוח לאומי.

במדריך הבא שמתי לעצמי למטרה להסביר את התהליך באופן מפורט אך גם בנימה שלא תבהיל מדי את הקורא/ת.

מאחלת קריאה נעימה ומועילה.

תוכן עניינים

כיצד נקבע מעמדו של בעל העסק כעוסק פטור או כעוסק מורשה?

הכלל: לצורך פתיחת התיקים ברשויות המס על בעל העסק לבחור בין רישומו כעוסק פטור (שבעבר נקרא "עוסק זעיר") לבין רישומו כעוסק מורשה, וזאת לפי גובה המחזור השנתי (היקף ההכנסות) הצפוי לו לפי הערכתו, אותו עליו לציין במסגרת טופס 821 שעליו להגיש לצורך פתיחת התיק ברשויות מע"מ (ראה הרחבה בעניין זה בהמשך הדברים להלן).

ככל שהסכום הצפוי גבוה מסכום תקרה מסויים, שמתעדכן מעת לעת, הוא יירשם כעוסק מורשה, וככל שהוא נמוך ממנו, הוא יירשם כעוסק פטור. 

נכון לשנת 2021, סכום המחזור השנתי שמחייב רישום כעסוק מורשה הינו סך של 99,893 ₪. 

כלומר:

  • אם הסכום הצפוי על ידי בעל העסק עולה על סך של 99,893 ₪ הוא יירשם כעוסק מורשה
  • ואם הוא נמוך מסך של 99,893 ₪ הוא יירשם כעוסק פטור

החריגים: 

לכלל זה ישנם מספר חריגים בהם בעל העסק יהיה חייב להירשם מלכתחילה כעוסק מורשה, ללא כל קשר להיקף המחזור השנתי שלו, וגם אם הוא יהיה נמוך מסכום התקרה שמחייב רישום כעוסק מורשה. 

מדובר במקרים בהם בעל העסק הינו בעל מקצוע מסויים (כגון עו"ד, רו"ח, אדריכל, רופא, מתווך מקרקעין, ועוד), או כאשר הוא מעוניין להתאגד ולהירשם כחברה בע"מ. רישום שותפות חייב אף הוא להיות כעוסק מורשה, למעט כאשר כל השותפים בוחרים להיות רשומים כעוסק פטור (כלומר, לא ניתן לרשום חלק מהם כעסוק פטור וחלק כעוסק מורשה). 

ומה קורה אם המחזור השנתי בפועל שונה מהמחזור השנתי הצפוי?

במידה שהמחזור השנתי בפועל של העסק שונה מהמחזור השנתי הצפוי שלו לפי הערכת בעל העסק בעת פתיחת התיק (כלומר, גובה ההכנסות שלו בפועל היה נמוך או גבוה מגובה ההכנסות הצפוי על ידו), ניתן לשנות את רישום הסטטוס שלו מעוסק מורשה לעוסק פטור, ולהיפך.

מעבר מעוסק מורשה לעוסק פטור: 

אם בעל עסק נרשם מלכתחילה כעוסק מורשה, מאחר שהמחזור השנתי הצפוי שלו היה גבוה מתקרת הסכום שמחייב רישום כעוסק מורשה, אולם המחזור השנתי שלו בפועל במהלך השנה הראשונה לפעילותו היה נמוך מסכום זה, רשויות מע"מ רשאיות לשנות מיוזמתם את רישומו לעוסק פטור. אם המחזור השנתי שלו ירד בפועל במשך שנתיים רצופות, ניתן לשנות את רישומו לעוסק פטור לא רק מיוזמת רשויות מע"מ, אלא גם לפי בקשת בעל העסק עצמו, וזאת בכפוף להוכחת הירידה באמצעות אסמכתאות שונות, כגון פירוט ההכנסות בשנים הקודמות, דו"ח רווח והפסד וכדומה (סעיף 159 לחוק מע"מ). 

מעבר מעוסק פטור לעוסק מורשה: 

ניתן לעשות את השינוי גם במקרה ההפוך והמשמח, שבו בעל עסק נרשם מלכתחילה כעוסק פטור, אולם הכנסותיו גדלו וצמחו מעל המצופה על ידו כך שהמחזור השנתי בפועל שלו עלה על התקרה שמחייבת רישום כעוסק מורשה. לשם כך, עליו לבקש לשנות את רישומו לעוסק מורשה, אף זאת בכפוף להוכחת העליה באמצעות אסמכתאות שונות. 

כל האמור לעיל אינו חל על אותם מקרים שמחוייבים להירשם תמיד כעוסקים מורשים, ללא קשר ותלות להיקף המחזור השנתי שלהם. 

מהי המשמעות של הרישום כעוסק מורשה לעומת עוסק פטור?

הפטוֹר שניתן לעוסק פטוּר מתייחס בעיקרו לסוגיית המע"מ. 

עוסק מורשה חייב לגבות גם מע"מ מלקוחותיו בגין כל תשלום שהוא גובה מהם עבור השירות או הנכס שניתן להם על ידו. מע"מ זה מכונה "מס עסקאות". בהתאם לכך, עליו להוציא ללקוחותיו חשבונית מס וקבלה. מנגד, הוא רשאי לקזז ממס העסקאות שלו את המע"מ שהוא עצמו שילם בגין רכישות והוצאות שוטפות עבור העסק שלו. מע"מ זה מכונה "מס תשומות". כלומר, הוא רשאי לקזז את מס התשומות ממס העסקאות שלו, ולהעביר את יתרת המע"מ לרשות המסים.  בנוסף, עליו להגיש לרשויות מע"מ דו"חות תקופתיים, וזאת מדי חודש או חודשיים. 

לעומת זאת, העוסק הפטור הינו פטור מלגבות מע"מ מלקוחותיו, כך שעליו להוציא להם רק חשבונית רגילה וקבלה. אולם, מנגד, הוא אינו יכול לקזז את מס התשומות שלו, כלומר המע"מ שהוא עצמו משלם בגין רכישות והוצאות שוטפות עבור העסק שלו. בנוסף, עליו להגיש לרשויות מע"מ דו"ח שנתי בלבד. 

בנוסף, ובדומה לעוסק מורשה, גם עוסק פטור צריך לדווח לרשויות מס הכנסה על הכנסותיו ולשלם מס הכנסה, וכן לשלם למוסד לביטוח לאומי דמי ביטוח לאומי. עם זאת, העוסק הפטור צריך לדווח לרשויות מס הכנסה על הכנסותיו רק פעם אחת במהלך השנה, במסגרת הדו"ח השנתי, בעוד העוסק המורשה צריך לדווח עליהן באופן תקופתי, מדי חודש או חודשיים, ואף לשלם מקדמות מס למעט במקרה בו הוא פטור מתשלום מקדמות.  

כיצד פותחים תיקים בעת הקמת עסק חדש?

פתיחת התיקים בעת הקמת עסק חדש הינה פעולה טכנית פשוטה למדי, שאינה כרוכה בעלויות כלשהן, ואשר ניתן לבצע אותה לבד ובאופן עצמאי, אם כי ניתן גם להיעזר בגורם מקצועי לשם כך. 

פתיחת התיקים נעשית בשלושה שלבים: תחילה ברשויות מע"מ, אחר כך ברשויות מס הכנסה, ולבסוף במוסד לביטוח לאומי, וזאת כפי שיוסבר להלן. 

(א) פתיחת תיק ברשויות מע"מ

כאמור, הצעד הראשון מתחיל בפתיחת תיק ברשויות מע"מ. 

לשם כך, על בעל העסק לגשת פיזית לסניף משרדי מע"מ שנמצא ליד מקום מגוריו, ולהגיש בו את המסמכים הנדרשים. לא ניתן לבצע פתיחת תיק מע"מ באופן מקוון באינטרנט או לשלוח מסמכים בדואר. 

המסמכים הנדרשים לצורך פתיחת תיק מע"מ הינם: 

  1. טופס 821 – טופס בקשה לרישום לצרכי מס ערך מוסף, תוך מילוי כל הפרטים לגבי העסק ובעליו, לרבות שם, כתובת, תיאור הפעילות, היקף המחזור השנתי הצפוי (לפיו תיקבע הגדרתו כעוסק מורשה או פטור), ועוד.  
  2. תעודת זהות.
  3. אסמכתא על קיום חשבון בנק של העסק – כגון צילום צ'ק מבוטל של חשבון העסק, או אישור מטעם הבנק לגבי פרטי החשבון. 
  4. הסכם שכירות או הסכם רכישת מקום בית העסק.
  5. מסמכים נוספים שמעידים על פעילות העסק, כגון חשבוניות בגין רכישת ציוד לעסק, חוזים עם עובדים, לקוחות, ספקים, וכיו"ב (ככל שרלוונטי לסוג העסק). 
  6. תעודת מקצוע (ככל שמדובר בבעל מקצוע שמצריך חובת הוכחה לעיסוק במקצוע, כגון עו"ד, רו"ח, רופא וכיו"ב). 

עם הגשת המסמכים הללו, יונפק לבעל העסק אישור רישום עוסק מורשה זמני, ולאחר מכן תישלח אליו בדואר תעודת עוסק מורשה קבועה, אותה יש להציג במקום בולט בעסק.

(ב) פתיחת תיק ברשויות מס הכנסה

בשלב השני, ולאחר פתיחת התיק ברשויות מע"מ, יש לפתוח תיק ברשויות מס הכנסה. 

ניתן לפתוח תיק מס הכנסה באמצעות הגשת מסמכי הרישום באופן פיזי בסניף משרדי מס הכנסה שנמצא קרוב למקום מגוריו של בעל העסק, או במייל, או בפקס, או באופן מקוון על ידי בעל מקצוע שמייצג את בעל העסק (רו"ח, עו"ד, או יועץ מס) ואשר מקושר למערכת שע"מ (שירות עיבודים ממוכנים).

בעל עסק עצמאי שמעוניין לפתוח תיק כחברה: 

צריך להגיש טופס 4436 – פתיחת תיק לתאגיד במס הכנסה ו/או בניכויים. 

בעל עסק עצמאי שמעוניין לפתוח תיק כיחיד: 

צריך עליו להגיש טופס 5329 – דו"ח פרטים אישים והצהרה על מקורות הכנסה, שכולל פרטים על בעל העסק ובן/בת זוגו (ככל שישנו).  

בני זוג נשואים רשאים בתנאים מסוימים לבחור את בן הזוג על שמו יתנהל התיק במס הכנסה לפי סעיף 64ב לפקודת מס הכנסה, ובמקרה כזה עליהם להגיש טופס 4435 – הצהרה בדבר בחירת בן זוג רשום. 

בני זוג פרודים, כלומר בני זוג נשואים שלא התגרשו אך מנהלים משק בית נפרד, ומבקשים שתיערך הפרדה בדיווחיהם למס הכנסה, רשאים להגיש טופס 4440 – תצהיר בדבר נשואים החיים בנפרד. 

פתיחת תיק ניכויים במס הכנסה: 

אם בעל העסק מתכוון להעסיק גם עובדים שכירים ולשלם להם משכורת שמחוייבת בניכוי מס במקור, או לשלם להם תשלומים אחרים שמחוייבים בניכוי מס במקור (כגון שכר דירה), עליו לפתוח גם תיק ניכויים, וזאת באמצעות מילוי הסעיף המתאים לכך בטופס פתיחת תיק מס הכנסה שלו (ליחיד או לחברה). רישום תיק הניכויים במוסד לביטוח לאומי יתבצע לאחר מכן באופן אוטומטי, על ידי משיכת הנתונים מרשויות מס הכנסה, וכפי שיוסבר בהמשך הדברים להלן.  

(ג) פתיחת תיק במוסד לביטוח לאומי

בשלב השלישי והאחרון על בעל העסק העצמאי לפתוח תיק במוסד לביטוח לאומי, וזאת לצורך תשלום דמי הביטוח הלאומי, שמהווה תנאי לקבלת קצבאות הביטוח הלאומי. 

בעניין זה יש לשים לב שלא כל עצמאי לכאורה נחשב ככזה מבחינת המוסד לביטוח לאומי, אלא רק מי שעונה על אחד מהתנאים שמופיעים בהגדרה של "עובד עצמאי" בסעיף 1 לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], תשנ"ה-1995 וזאת כמפורט להלן:

  1. הוא עסק במשלח ידו לפחות 20 שעות בשבוע בממוצע.
  2. הכנסתו החודשית הממוצעת ממשלח ידו לא פחתה מסכום השווה ל-50% מהשכר הממוצע (נכון לשנת 2021 מדובר בסך של 5,276 ₪) .
  3. הוא עסק במשלח ידו לפחות 12 שעות בשבוע בממוצע והכנסתו החודשית הממוצעת ממשלח ידו לא פחתה מ-15% מהשכר הממוצע (נכון לשנת 2021 מדובר בסך של 1,583 ₪). 

עצמאי שאינו עונה על אחד מהתנאים הללו, יוגדר כבעל הכנסה שלא מעבודה, ואילו עצמאי בעל כמה עיסוקים או כמה מקורות הכנסה בו זמנית (כגון  עצמאי ושכיר או עצמאי ומקבל פנסיה מוקדמת) יוגדר כעצמאי עם מקורות הכנסה נוספים. 

מכל מקום, לצורך פתיחת התיק במוסד לביטוח לאומי, יש להגיש טופס דין וחשבון רב שנתי, אותו ניתן להגיש פיזית או לשלוח בדואר או בפקס לסניף המוסד לביטוח לאומי שקרוב למקום, או להגיש אותו באופן מקוון באתר האינטרנט של המוסד לביטוח לאומי. 

גם במסגרת טופס זה נדרש בעל העסק להצהיר על גובה המחזור השנתי (היקף ההכנסות) הצפוי לעסק, ממנו ייגזר סכום מקדמות דמי הביטוח הלאומי שיהיה עליו לשלם.  

אם בסוף השנה יסתבר שגובה המחזור שלו בפועל היה נמוך מהצפוי, המוסד לביטוח לאומי יחזיר לו את דמי הביטוח העודפים שהוא שילם, ואם הסתבר שגובה המחזור שלו בפועל היה גבוה מהצפוי, הוא יידרש לשלם למוסד לביטוח לאומי את יתרת דמי הביטוח הנדרשים. 

בנוסף, באפשרותו לתקן את ההצהרה על ההכנסות מדי שלושה חודשים, ובהתאם לכך יתוקן סכום המקדמות שיהיה עליו לשלם. 

פתיחת תיק ניכויים בביטוח הלאומי: 

כפי שהוסבר לעיל, המוסד לביטוח לאומי מקבל את המידע על פתיחת תיק הניכויים ומספרו מרשויות מס הכנסה ופותח למעסיק תיק ניכויים אוטומטית גם אצלו. 

לאחר פתיחת התיק יישלחו למעסיק בדואר המסמכים הבאים: 

  • הודעה על פתיחת תיק, מספר העובדים שעליהם דיווח, ושיעור דמי הביטוח שעליו לשלם עבורם.
  • שאלון להשלמת פרטים, שאותו על המעסיק למלא ולשלוח חזרה למוסד לביטוח לאומי באמצעות הדואר, או הפקס, או שיירות לפקיד המטפל. 
  • טופס 102 – דין וחשבון על העסקת עובדים (טופס 102), שאותו על המעסיק למלא ולשלם את דמי הביטוח מדי חודש.

מחפשים יועצת עסקית שתלווה אתכם מתחילת הדרך? השאירו לי פנייה ואשוב אליכם בהקדם:

האם אנחנו חייבים לדעת את כל זה?

זה נשמע מבלבל למדי, ולרבים מאתנו אין כל חשק להתחיל ולהכיר אי אלו מונחים חשבונאיים ותהליכים ביורוקרטיים אל מול הרשויות.

ראשית, אציין שאתם לא חייבים לדעת את כל מה שנאמר לעיל.

בעלי עסקים רבים מתמקדים בניהול העסק שלהם, ומניחים לעבודה החשבונאית להיעשות על-ידי רואה חשבון מוסמך.

שנית, אני תמיד אמליץ שתוך כדי תנועה, תלמדו מעט יותר את הנושא החשבונאי. ואני מבטיחה לכם שבהדרגה אתם תכירו אותו, פשוט מכורח המציאות.

זכרו שידע זה כוח, והתחום החשבונאי הוא אחד מן היסודות החשובים בניהול פיננסי נכון לעסק.

מבין תפקידי השונים, אני מעניקה גם שירותי ייעוץ פיננסי לעסקים ומסייעת בכל מה שדנו כאן למעלה.

התייעצו איתי

שמי שירן אטלס, יועצת עסקית המלווה עסקים קטנים, בינוניים וגדולים כאחד.

השירות שלי משלב בין מנטורינג לעסקים לבין ייעוץ עסקי הנשען על נתונים, קבלת החלטות אסטרטגיות ובניית תכנית עבודה מלאה עם יעדים ברורים.

בכל שאלה והתייעצות, אני מזמינה אתכם להשאיר לי פנייה באתר או ליצור איתי קשר טלפוני.